ניו יורק.

את יושבת עם הפנים לכיוון החלון, בוהה.
גם אני בוהה. הנוף לבאטרי פארק מהפנט. מקשיבים לנשימות.
קומה 17, חדר 2934. באתי למסע עם עצמי והנה את פה בחדר.
רוכן לעברך ושואל, ״אפשר?״
את מהנהנת.
כאילו שעבר המון זמן מהפעם האחרונה שדיברנו, אבל לא.
נשיקה בעורף היא כמו גפרור בצד של קופסת הגפרורים.
נשיקות, ניצוצות.
אני זומם עלייך כבר תקופה. כמויות סקס אפיל מוגזמות יחד עם חמלה ורוך.
מלטף את השיער ומנשק לאט. נשיקות זעירות, בודקות.
מסניף אותך. בושם עדין ולא מוגזם, בול.

את מסתובבת אליי ומנשקת את השפתיים. נשיקות ברורות של תשוקה אגורה היטב.
מפילה אותי על השטיח, אוחז לך את התחת המושלם ולוחש מילים.
״את יודעת שאני לא מתכוון לחדור היום, כן?״
״חוצפן. עוד נראה״.
לעזאזל, הוייב של המ״כית טירונים מדליק אותי.
ממשיכה למזמז אותי צפוף. רוצה לספר לך חוויות מהשהות בעיר אבל את בשלך.
אני מתמסר ולוקח את הפיקוד.
״את יודעת מה יפה בניו יורק? שפע. אבל את המהות שלך – אין. וזה בעייתי. מאוד בעייתי״.
לוחש בזמן שהחולצה שלך נזרקת לקצה השני של החדר, שלא תגיעי אליה בטעות.
“פעם הבאה – בלי חזייה. תני לגרביטציה לעשות את שלה. תני ללשון שלי לעשות את שלה גם.״
מלקק לך את הפיטמות ואת מגלגלת עיניים. מהדק את האחיזה על הפיטמות עם השפתיים ואת משתגעת. מתפתלת עליי. נע בין השד השמאלי לימני לסירוגין, מתקשה לבחור.
את שמה לב שאני מתקשה, ומעיפה לי את המכנסיים.
״אני מזכיר: בלי חדירה.״
״חוצפן ממש.״
רואה את הזין נאבק בעטיפה של התחתונים ומחלצת אותו, אותי.
מתלהבת מהעובי ומלטפת.
דוחפת אותי לפה ומגיעה כמעט עד הבסיס. זה לא הוגן.
יניקות מלאות רוק, מוסיפה רוק. מכירה את המורכבות בעל פה.
רעבה, רעבה מאוד.
אני גונח ועל הזין השכנים בחדרים ליד.
״עדיין בלי חדירה?״, את מתחכמת.
לא מחכה לתשובה וממשיכה למצוץ אותי באופן אינטנסיבי.
הלוך ושוב, לא מרפה.
מה קורה שם. מה את עושה לי?

מרגישה שהגמירה שלי קרובה וזה לא מתאים. אני רוצה עוד ממך.
כל כך הרבה זמן אני בלי סקס, והליבידו הוא כמו קפיץ שמחכה להשתחרר.
יוצא מהפה שלך, את שוב עושה לי את פרצוף המפקדת ואני מניף אותך למיטה.
מקלף ממך הכל. השקעת בהלבשה תחתונה, נכלולית. כנראה שכתבת את התסריט להערב.
״פאק, שכחת לסגור את הוילון״. את מציינת.
״אנחנו הפורנו הכי טוב בעיר, תני לשכנים הזדמנות.״
הגוף המטריף שלך מונח על המיטה ואני מסתער על השפתיים.
מכניס ומוציא את הלשון. הרבה נוזלים עוברים שם.
איך אני אוהב את הנשיקות שלך. את יודעת כבר.
יורד לאורך הצוואר ומתמקד. מנשק כהוגן.
הציצים שלך ביד שלי. מנשק, נוגע, מלטף, קצת נושך. כל כך רגישים.
״תקשיב, אתה לא מבין כמה אני..״
בום. הלשון שלי על פתח הנרתיק כדי להרגיש את הרטיבות שהצטברה.
את חוששת מהטעם של נוזלי הגוף ובינתיים אני יונק אותם בצימאון.
מלטף ומרגיע אותך שטעים לי. מחייך כשכל הזקן שלי מכוסה היטב.
״תעצמי עיניים, תתמסרי אליי״, ממלמל עם הדגדגן בפה.
את עוצמת ונושמת עמוק. חושף את הדגדגן עם האגודלים ויונק אותו.
מציצות ממוקדות, אינטנסיביות. משחק של לשון רפויה היטב.
מגלגלת עיניים, גונחת כהוגן. הזין שלי עומד מלראות אותך נטרפת.

מרטיב את הכיפה ומניח בכניסה. ״אני יודע שהבטחתי אבל..״
״נו!״ את מפצירה בי.
מחליק אותו לאט ועמוק. מרחיב את הנרתיק ההדוק שלך. מלטף את הציצים.
מפסק אותך רחב ונכנס עד הסוף. חדירות איטיות, חוקרות. האגודל חוקר את הדגדגן במקביל.
סיבובים ממוקדים. קצב הגניחות מתגבר. פולט חיוך מהופנט.
רוכן לעברך ואנחנו מתנשקים. את מחבקת אותי עם הרגליים ואוחזת לי בישבן.
״פאק״, את פולטת.
מגביר את הקצב וזז עם האגן. נעים לי בפנים. נעים לי שנעים לך. כמה חיכיתי לזה.
״וואו, רגע״.
יוצא ממך והופך אותך על הבטן.
האגן שלך קצת למעלה ומאפשר לי להכניס יד על הדגדגן. ללטף אותו בעדינות בזמן שאני בפנים. נכנס עמוק וממשיך לגעת. מנגן על הגוף הפלאי שלך.
מדי פעם מגניב מבטים לחלון, לא רואה צופים.
אוחזת בסדינים ומאיימת לקלף אותם. לגרד את הבד. את צועקת. זו שאגה של כמעט גמירה.
הזין זז מהר יותר, היד באותו הקצב. אני מסניף אותך. את הרגע.
שוב ושוב. חדירות עמוקות ואינטנסיביות. את נטרפת.
״אל תרפה מהדגדגן, אל תרפה״
לא מרפה. אני לומד את הגוף שלך. עכשיו, יותר מתמיד.
כמה פינטזתי עלייך, איזה מזל שאת לא יודעת.
מלטף ושורט קצת את הגב, מפליק בישבן.
אני עבה וחם.
ואז —
צמרמורת מענגת מתפשטת לך בגוף. המפץ הגדול.
את רועדת. אני ממשיך לצאת ולהיכנס, את מעיפה לי את היד מהדגדגן.
יוצא ממך, מושיב אותך עליי, ונועץ את האגן המדהים שלך על הזין.
סקס אינטנסיבי, חד, מלא תשוקה.
״תמלא אותי בזרע. אני מבקשת.״
אני לא מתווכח.
הפיטמות בפה שלי. מנשק אותך בשפתיים לסירוגין.
יונק אותך.
את כל-כך רטובה. איזה ליבידו משוגע יש לנו.
אני מציף אותך בזרע, גונח מעומק הגרון. ״זו שירה״, את מחייכת.
כמה חיכיתי לזה, לך. לא תדעי לעולם.
על הסיבוב החמישי שלנו באותו הלילה אספר בקרוב. מבטיח.\